בא לי לרדוף את חלומותיו של טום הופר. אז בסדר ש"נאום המלך" לקח מ"התחלה" את פרס התסריט, ובסדר שקולין פירת', על אף שזה היה צפוי, לקח את פרס השחקן. אבל איך, תגידו, איך, טום הופר זכה בפרס הבמאי?!
את האוסקר באתי לסקר בצורה חביבה למדי הנכתבת בצורה של יומן מסע. הגעתי עם ציפייה לכמה אכזבות, אבל גם עם הרבה תקווה ש"הרשת החברתית" יזכה. אבל לא. לא יהיה יומן ומסע ולא תהיה תקווה – כי "נאום המלך" השתלט על האוסקרים. האקדמיה שברה רצף של 6 בחירות בסרטים-לא-תקופתיים-ו/או-משעממים ונתנה את האוסקר לסרט התקופתי שלפי כל עדות ששמעתי היה "סבבה" ולא יותר.
"נאום המלך" זכה בפרסי הסרט, הבמאי, השחקן והתסריט המקורי. אם אני לא טועה, זו השנה היחידה שבה הסרט עם הכי הרבה זכיות זכה בפחות מחמש פרסים. אבל Hell, לפחות "אינספשן" זכה במספר זהה של פרסים – צילום, סאונד, עריכת סאונד ואפקטים.
אחריהם נמצא הפייבוריט שלי – "הרשת החברתית" שזכה בשלושה פרסים, על תסריט מעובד (מוצדק!), פסקול (מוצדק וחצי!) ועריכה. אחריהם ישנם שלושה סרטים עם שני פרסים כל אחד – "פייטר" עם פרסי שחקנית המשנה למליסה לאו ושחקן המשנה לכריסטיאן בייל, "צעצוע של סיפור 3" עם פרסי סרט האנימציה והשיר המקורי ו"אליס בארץ הפלאות" עם פרסי עיצוב אומנותי ועיצוב תלבושות. נוסיף אליהם את נטלי פורטמן שזכתה על "ברבור שחור" וזה הכל. הפרסים התחלקו רק בין שישה סרטים ("אליס" לא נחשב, כי הוא לא היה מועמד לפרס הסרט), בעוד שבשנים רגילות הם מתחלקים בין 8-7 סרטים. אכזבה.
לגבי הטקס עצמו, ג'יימס פרנקו ואן הת'וואי היו יחסית מצחיקים והם החליפו תלבושות כל 6 דקות. תוסיפו לזה הופעת אורח של בילי קריסטל המלך ותקבלו טקס מעניין וחדשני (אני רציני).
באמת שרציתי לכתוב משהו יותר שמח ומעניין לעיניים. באמת שהייתי רוצה שהתקוות שלי ושל עוד הרבה אנשים יתגשמו. אבל לא, האקדמיה אוהבת להרוס. אני זוכר ב-2002, כש"ממנטו" של כריסטופר נולאן לא קיבל מועמדויות לאוסקר היו טענות שהאקדמיה פשוט לא רוצה לתת לבמאים חדשים (אז הסיכוי שאולפן כלשהו ייתן לבמאי כזה חדש וחדשני לביים סרט בפרנצ'ייז כמו "באטמן" היו כמעט אפסיים). אז כנראה שהשנה הם תיקנו את הטענה – אבל באיחור של עשר שנים, ונתנו אותו לבמאי שאפילו לפני זה לא היה לו סגנון מיוחד והשאלה שנשאלת אחרי שמזכירים את שמו היא "מי?". אז אני אגיד לכם מי זה טום הופר. טום הופר הוא התגלמות המושג "סרט אוסקרי". הוא לא חשב על סרט מסוגנן וחדשני, והחליט ללכת על בטוח ולעשות סרט תקופתי כדי לזכות באוסקר.
הסיקור היה יכול להיות נחמד, אבל פשוט לא יכולתי לכתוב משהו טוב כשאני כל-כך כועס. זה מעורר תהיות לגבי השנה באה – תוכלו לראות שבכתבת "תחזיות לאוסקר 2012" שאפרסם בימים הקרובים כמעט כל הסרטים הם סרטים תקופתיים. האם אנחנו חוזרים אל אמצע שנות ה-90, התקופה החשוכה ביותר בתולדות האוסקר? רק הזמן ידע לגלות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה